החלטה בתיק עמ"מ 2852/06

1.     המפקד הצבאי הורה בצו כי המערער הנ"ל יוחזק במעצר מנהלי במשך שלושה חודשים עד תאריך ­­­­­­­­12.10.06, בגין היותו מסכן את בטחון האזור. המערער הובא בפני כבוד השופט רס"ן אדריאן אגסי לצורך ביקורת שיפוטית על הצו. השופט החליט לאשר את הצו תוך ניכוי ימי חקירה עד 7.10.06. על החלטה זו בא הערעור לו הנני נדרש כעת.

2.     ב"כ המערער התנגדה למעצר בטענות שונות. ציינה כי מדובר במעצר ממושך מאוד מאז אוקטובר 2003. לדבריה המערער אינו קשור לגא"פ, אלא בעל זיקה לארגון הפתח. הלינה במיוחד על כי, למרות הפסיקה הברורה של בג"צ לגבי החובה לחקור עצורים מנהליים, ולמרות שצו המעצר המנהלי הקודם של המערער קוצר לצורך העברתו לחקירה, הסתפקו הרשויות בחקירה על ידי שוטר, שלא הייתה רצינית, ונעשתה לשם יציאת ידי חובה בלבד. התובע הצבאי ציין כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לנהל את החקירה במקומם של החוקרים, ואין ללמוד מכך שהחוקר הוא שוטר ולא איש שב"כ, שהחוקר לא היה בקיא בחומר כנדרש.

3.  לגבי חקירתם של עצורים מנהליים חלה התפתחות משמעותית בפסיקה.

ההלכה בעבר הייתה שאין כלל המחייב את הרשות לפתוח בחקירה פלילית בעניינו של כל עצור מנהלי, אם כי כמובן על הרשות לעשות כל מאמץ להפיק הליך פלילי כאשר הדבר ניתן (ראה למשל  בג"ץ 5784/03 לואי סלאמה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח',  תק-על 2003(3), 383).

בעניין זה חל לאחרונה שינוי בעמדת ביהמ"ש העליון. בבג"ץ 1546/06 בעניין זוהיר גזאווי  נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית נקבע כי:

   "בגדרים בסיסיים של כבוד האדם - והכללים הנוגעים לכך חלים על הכול, גם על החשודים בעבירות כבדות ביותר ואף בזויות ונתעבות, שעושיהן רחוקים מכיבודו של אדם כרחוק מזרח ומערב - יש חובה לחקור אדם סמוך לאחר מעצרו, תוך שמציגים בפניו אותו מידע שניתן להציג בפניו ושאינו חומר חסוי שהצגתו נמנעת. המטרה, מעבר למתן אפשרות לטענה בדבר טעות בזיהוי וכיוצא בזה, היא שאדם לא יהא עצור ללא שניתנה לו כל אפשרות, גם אם לא יעשה בה שימוש, להציג גרסה השוללת את מעצרו ולנסות לשכנע....
חקירה אינה "תפאורה" כפי שטען תובע באחד הדיונים כנזכר, וגם אין קיומה תלוי באפקטיביות שלה. אלא היא זכות בסיסית למי שחירותו נשללת....סוף דבר, יש לחקור עצור סמוך לאחר מעצרו".               

בבג"צ 5287/06 בעניין זעתרי נגד התובע הצבאי נקבע  (ביום 20.7.06) כי:

        " ראינו להעיר כי חקירתו של העצור המינהלי צריכה אמנם להיות על בסיס  החומר הגלוי, אך עליה להיעשות בידי אדם המצוי בפרטי החומר החסוי. אין טעם או משמעות של ממש לחקירת סרק. חקירה ראויה לשמה צריכה להיות עניינית, אמינה ואפקטיבית, מתוך נסיון כן להשיג ראיות להעמדתו של העצור המינהלי למשפט פלילי. לשם כך, על החוקר להיות מצוייד בחומר החסוי הנוגע לעניין".